"הריאות מלבלבות בעור ובשיער הגוף" (Nei Jing)

במסגרת התיאוריה הרפואית הסינית, קיימים חמישה איברים עיקריים, אשר מכונים אברי ה-זנג (zang), או "האיברים המלאים". איברים אלו הם: הטחול, הכבד, הלב, הריאות, והכליות. לאיברים אלו ישנם תפקידים רבים ומערכתיים ברפואה הסינית.

לכל אחד מחמשת אברי ה-zang יש מאפיינים ייחודיים, הכוללים בין השאר רקמות בגוף עליהן כל אחד מהאיברים הללו שולט, ו"פתח" בפנים אליו כל איבר "נפתח", כלומר מתבטא.

מאפייני הריאות הם:

שולטות על הצ'י ועל הנשימה

שולטות על הערוצים (מרדיאנים) ועל כלי הדם

שולטות על "הפיזור וההורדה"
|
מסדירות את "מעברי המים"

שולטות על העור ועל שיער הגוף

"נפתחות" אל האף

מאכסנות את הפו (Po)

בדומה לתפיסת התחום של רפואה אלטרנטיבית (מערבית), גם על פי הרפואה הסינית התפקוד החשוב ביותר של הריאות הוא הנשימה. כאשר אנחנו אומרים "נשימה" ברפואה הסינית, אנחנו מתכוונים לפעולה של הכנסת צ'י "טהור" מהאוויר והוצאת צ'י "עכור" מהגוף, פעולה אשר מאוד דומה לפעולה הביולוגית המוכרת של הכנסת אוויר עשיר בחמצן לגוף, והוצאת אוויר עשיר בפחמן דו חמצני מהגוף החוצה. ניתן לומר שהחמצן בהקשר זה הוא הצ'י של האוויר. על פי הרפואה הסינית, תפקידן של הריאות הוא לא רק לשלוט בהכנסה ובהוצאה של האוויר, אלה גם בפיזור של הצ'י הלאה, בתוך הגוף. זו גם אחת הסיבות מדוע לריאות יש תפקיד חשוב גם בכל מערך האנרגיה של הגוף, ולכן גם חולשה של הריאות יכולה להתבטא בחולשה כללית.

מכיוון שהריאות שולטות על הצ'י, והצ'י הוא חיוני על מנת לאפשר תנועה של דם, הריאות עוזרות ללב להניע את הדם. הריאות מתוארות כ"ראש הממשלה" של הגוף, בעוד הלב הוא הקיסר. הריאות משפיעות מאוד על תנועת הדם, ולמעשה קצב הנשימה קובע את קצב הפעימות של הלב. מסיבה זו, וגם מעצם הקירבה הפיזית בין שני איברים אלו, ללב ולריאות יש הרבה מן המשותף, ופעמים רבות שני איברים אלו יכולים לבטא סימפטומים דומים- הן על פי הרפואה הסינית, והן על פי הרפואה המערבית, כמו למשל במצב של התקף לב היכול להתבטא בקוצר נשימה כסימפטום היחיד.

השליטה של הריאות על ה"פיזור והורדה" קשורה מאוד גם לשני התפקודים הבאים- הסדרת מעברי המים והשליטה על העור: הריאות מורידות את הצ'י מהחזה מטה אל עבר הכליות אשר "מקבלות" את הצ'י. נוסף לכך, הריאות גם אחראיות על פיזור הצ'י ברחבי הגוף, ובכלל זה גם על פיזור הצ'י באזורים החיצוניים של הגוף, קרי האזור שסמוך לעור. בצורה זו הריאות קשורות לתפקודם לשלוט על העור ועל שיער הגוף. הצ'י אשר הריאות מפזרות באזורים החיצוניים יותר של הגוף נקרא "צ'י מגן" (wei Qi) ותפקידו להגן על הגוף מפני פלישה של פתוגנים חיצוניים מהסביבה אל תוך הגוף. הריאות שולטות גם על העור ועל הצ'י המגן דרך שליטה על הפתיחה והסגירה של הנקבוביות שעל העור – ודרך כך מונעות חדירה של פתוגנים פנימה ומאפשרות הוצאה של פתוגנים שנכנסו החוצה. הריאות הן האיבר הפנימי הכי "חיצוני", כלומר הן נמצאות בקשר עם הסביבה: דרך שליטתן בעור, השכבה החיצונית של הגוף, וכן דרך הנשימה – פעולה אשר מכניסה את האוויר מבחוץ פנימה ומוציאה את האוויר מבפנים החוצה. מכיוון שהריאות שולטות על העור והשיער שעל עור הגוף, שנחשב למעשה כחלק מהעור, מצבן של הריאות יתבטא בצורה ברורה לכל רואה במצבו של העור ושיער הגוף.

תהליך הפיזור כולל לא רק את פיזור הצ'י בגוף, אלא גם את פיזור והפצת הנוזלים בגוף. ברפואה הסינית אומרים שהריאות מפיצות את הנוזלים על פני הגוף, ובמיוחד אל העור ב"ריסוס". כאשר הריאות מתפקדות היטב, העור יקבל לחלוח באופן תקין, וההזעה תהיה נורמאלית. תפקוד זה חשוב גם בכל מה שקשור בשחרור הנוזלים מטה אל עבר שלפוחית השתן. תפקוד לא תקין של הריאות יכול לגרום לפיכך לאצירת שתן, מה שקושר פעם נוספת את תפקידי הריאות עם הכליות.

כאמור, הריאות שולטות על הנשימה, מסיבה זו קל להבין שהאף, דרכו עוברת הנשימה, נמצא תחת שליטתן של הריאות. ה"פתיחה" אל האף מבטאת גם את העובדה שחוש הריח, על פי הרפואה הסינית, תלוי אף הוא בתפקודן של הריאות, למרות שחוש זה תלוי גם בתפקודם של איברים אחרים. הקול, תכונה נוספת הקשורה בנשימה, נשלט גם הוא על ידי הריאות, פגיעה בריאות תתבטא לרוב גם בקול- כפי ששומעים אצל מעשנים, בנוסף לפגיעה בחוש הריח.