דיקור סיני לטיפול בכאבי כתף
מחקר שנערך בספרד והתפרסם לאחרונה בדק את היעילותשל דיקור סיני-אקופונקטורה לטיפול באחת הסיבות השכיחות לכאבים בכתפיים – תסמונת הצביטה של הכתף.
תסמונת הצביטה של הכתף, הנקראת לעיתים גם תסמונת התפס (מאנגלית: Impingement Syndrome) מתארת מצב של כאבים בכתף, במיוחד בעת הרמת היד מעלה. התסמונת, השכיחה מאוד אצל אנשים מעל גיל 40, נגרמת מתהליך פתולוגי שתחילתו בעומס או חבלה של גידי הכתף, הגורמים להיצרות חלק ממבנה מפרק הכתף, היצרות אשר גורמת עם הזמן לפציעה של הגידים עקב "צביטה" או תפיסה שלהם במרווח שהוצר, צביטה אשר גורמת לפציעה שמחמירה עם הזמן, ככל שהגירוי נמשך.
תסמונת זו שכיחה בקרב ספורטאים כגון שחיינים ושחקני כדור יד, אך גם אצל בעלי מקצועות שבמסגרת עבודתם מרימים הרבה את הידיים, כגון חשמלאים, עובדי מוסך, פועלי בניין, ומקצועות טכניים נוספים. מכיוון שהתסמונת יכולה להופיע גם כתוצאה מחבלה, היא יכולה להופיע אצל כל אדם, ללא קשר לפעילו תגופנית או עיסוק.
במחקר הזה החוקרים חילקו באופן רנדומאלי את 68 המשתתפים לשתי קבוצות – האחת קיבלה דיקור סיני, והשנייה קיבלה דיקור בנקודות דמה, כלומר לא בנקודות דיקור אמיתיות. [כדאי לציין ששיטה זו של שימוש בנקודות דמה נחשבת לבעייתית מכיוון שהמטפל הדוקר אינו יכול להכיר את כל עשרות שיטות הדיקור הסיני שקיימות, ולכן הנקודות שמבחינתו אינן קיימות, יכולות להיות נקודות יעילות בשיטת דיקור אחרת. מסיבה זו עדיף לבצע מחקר בעזרת דיקור שאינו אמיתי, כלומר רק גורמים לנבדק להאמין שהוא נדקר, על פני דיקור בנקודות לא אמיתיות. גק"ס].
המטופלים טופלו אחת לשבוע במשך 4 שבועות, והערכת הכאב והתנועה שלהם הוערכה בתחילת המחקר, ושלושה חודשים לאחר מכן, בעזרת שימוש במד VAS (בו הנבדקים מצביעים על רמת הכאב בסולם) וכן באמצעות שאלון ייעודי להערכת כאב.
הקבוצה שטופלה בדיקור סיני אמיתי הראה שיפור מובהק בכאבים ובטווח התנועה בהשוואה לקבוצה שטופלה בדיקור בנקודות לא אמיתיות. לא דווח על תופעות לוואי לכלל משתתפי המחקר.
מסקנת החוקרים- דיקור סיני יעיל בטיפול בתסמונת הצביטה של הכתף וכדאי להטמיע אותו כאופציה טיפולית לתסמונת זו.
תרגם וערך: גיא קארו – סיגל
מקור:
Juan Carlos Rueda Garrido, Jorge Vas, Rafael Lopez (2016), Acupuncture treatment of shoulder impingement syndrome: A randomized controlled trial, complementary therapies in medicine, doi:10.1016/j.ctim.2016.01.003
