"כאשר הרוח אינה נושבת העצים אינם מתנועעים" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)

לכל תופעה יש מחולל. על מנת שהעצים ינועו, משהו צריך לגרום להם לנוע. תפישה זו הינה תפישה בסיסית בפילוסופיה הסינית, ומשום כך גם בפילוסופיה של הרפואה הסינית. ברפואה הסינית, הבנה נכונה של הסיבה להופעה של סימפטום היא קריטית להצלחת הטיפול. לאורך אלפי השנים בהן הרפואה הסינית קיימת התפתחה תאוריה מורכבת המתייחסת למכלול התלונות איתן מגיע המטופל לטיפול, והמאפשרת התאמה אישית של טיפול בצמחי מרפא, דיקור סיני, בהתאם לכל מטופל.

על מנת להבין למה הכוונה, ניקח מקרה מהקליניקה לדוגמא: 

דפנה (שם בדוי), בת 64, בריאה בדרך כלל, הגיעה לטיפול כשהיא מתלוננת על כאבי ברכיים חמורים מזה כחודשיים. הכאבים התחילו ללא סיפור של חבלה. בדיקת אורטופד כולל בדיקות הדמיה העלו ממצאים דלים בלבד – מעט שינויים שחיקתיים כצפוי בגילה, ומעט נפיחות של הברך. מלבד זה הכל נראה תקין, טווחי תנועה תקינים למדי. בתשאול שערכתי לא נמצאו ממצאים משמעותיים כלשהם, וקיבלתי רושם שמדובר באישה בריאה ופעילה מאוד. במקרה זה נשאר לי רק להתייחס אל התלונה עצמה בפירוט רב. כאבים בפרקים ללא סיפור של חבלה מוגדרים ברפואה הסינית בדרך כלל כ-"חדירה חיצונית של רוח-קור-לחות", כלומר למטופל יש סימנים הנקראים ברפואה הסינית רוח, קור, ולחות; עם דומיננטיות של אחד או שניים מהם בדרך כלל.

במקרה זה, רוח – הופעה פתאומית. קור – הכאבים חמורים וממוקדים, כאבים כאלה משויכים לקור, וכן הכאב מוטב בחימום. לחות – נפיחות, נגרמת מבחינה ביו-רפואית מתגובה דלקתית של הגוף שיוצרת הצטברות נוזלים. בנוסף, באבחנה אנחנו גם מתייחסים למיקום המדויק של הכאב. במקרה זה הכאבים התמקדו במדור הפנימי של הברך, באזור שמבחינת הרפואה הסינית משויך לשני מסלולים (מרידיאנים) מרידיאן בטחול, ומרידיאן הכבד. חשוב לציין שאין קשר בין הפגיעה בברך לפגיעה באיברים הפנימיים טחול וכבד. בבדיקה, לחיצה עדינה באזור גרמה לכאב עז. הטיפול בדיקור הביא לתוצאות מהירות. בתוך מספר שניות מהחדרת המחטים לגוף (לא נדקרו נקודות באזור הברך אלא נקודות מרוחקות) דפנה חשה הפחתה משמעותית בכאבים, ולחיצה חוזרת על אותן נקודות כואבות גרמה לכאב קל בלבד. השיפור נשמר לאורך זמן, עם מעט החמרה מספר ימים אחרי הטיפול. הטיפול ניתן מידי שבוע, ומצבה של דפנה השתפר בהדרגה ובהתמדה משבוע לשבוע. אילו הכאבים היו על מסלולים אחרים בברך, או אילו היו מתבטאים אחרת (למשל חום מקומי, או כאב עמום או משהו אחר), הטיפול היה שונה בהתאם.