"הלב הוא משכנה של הנפש" (סו וון)

על פי הרפואה הסינית הנפש שוכנת בלב. רעיון זה מופיע בספרים קלאסיים רבים של הרפואה הסינית, כבר מלפני יותר מאלפיים שנה. על מנת להבין למה הכוונה, ויותר חשוב, איך זה בא לידי ביטוי בקליניקה, נסביר תחילה מה הכוונה ב- "לב" וב- "נפש".

בין תפקידיו של הלב ברפואה הסינית ניתן למנות את השליטה על זרימת הדם ועל כלי הדם, שליטה על הזעה, ואחסון הנפש. הנפש "מאוחסנת" בדם של הלב ולכן נפש שקטה זקוקה לזרימת דם תקינה בלב.

הנפש ברפואה סינית נקראת "שן" (shen) והיא מתבטאת במבט שבעיניים, ב"ניצוץ החיות" שבעיניים. זהו הדבר שמבדיל אדם מאדם, שעושה כל בן אדם למשהו מיוחד. כאשר הנפש לא שקטה, המבט שבעיניים יביע זאת (וגם להפך). השן קשורה גם לרצון לחיות, ולשמחת החיים הייחודית לכל אדם. ברפואה הסינית מבחינים בין חמישה אספקטים שונים, חלקים שונים של הנפש והרוח, כאשר לכל אספקט יש מאפיינים ייחודיים. כל אחד מהאספקטים קשור לאיבר פנימי אחר, אבל כולם קשורים לשן של הלב:

הון (hun) משויך לכבד, נקרא גם "הנפש/נשמה האתרית". בעל תפקיד חשוב בשינה, חלימה (גם חלומות ושאיפות בחיים), ויצירתיות. ההון יוצר את החיבור למקורות השראה, מאזן בין ריגוש לאיפוק, וקשור ליכולת "לראות דברים". נחשב לאספקט מאוד אתרי, מאוד לא גשמי.

פו (po) משויך לריאות, נקרא גם "הנפש/נשמה הגשמית" או "הנפש/נשמה הגופנית". העור ברפואה הסינית נשלט על ידי הריאות ומהווה הגנה מהסביבה והגדרה של גבול. באופן דומה הפו מגדיר את האינדבדואל, את גבולות העצמי ואת הגבולות בקשרים חברתיים, וכן אחראי לאספקט הנפשי שבנשימה ולהרגשת תקווה מול ייאוש ובכי.

יי (yi) משויך לטחול, מתורגם כ "אינטלקט". קשור ליכולת חשיבה ברורה, חדה, הבנה, אינטליגנציה וריכוז. אחד מתפקידיו העיקריים של הטחול בתחום של רפואה סינית הוא להפוך מזון לאנרגיה (Qi). באופן דומה, ה -yi הופך מידע המתקבל דרך החושים להבנה, ולכן יש לו גם תפקיד חשוב בלמידה.

ז'י (zhi) שוכן בכליות, מתורגם כ "כח הרצון". היכולת לבצע רעיונות, וכן להתמיד בביצוע משימות לאורך זמן. כמו כן קשור ליכולתו של אדם להביא לכך שירגישו את רצונו ויתחשבו בו.