כל המידע אודות צמחי מרפא סיניים

השימוש בצמחי מרפא סיניים קיים כבר למעלה מאלפיים שנה כשיטת טיפול. לשיטה זו של שימוש רפואי בצמחים סינים יש מספר מאפיינים המייחדים אותה משיטות אחרות של שימוש בצמחי מרפא:

ראשית, ההיסטוריה על צמחים סיניים רבים נאמר, ובצדק רב, שהם נמצאים בשימוש מזה אלפי שנים לטיפול בבעיות שונות, אולם הסיפור של רפואת הצמחים הסינית שונה מאוד, וייחודי. בעוד שברוב תרבויות העולם טיפול צמחי מרפא סינים היה בגדר רפואה עממית, בסין הטיפול בצמחי מרפא היווה את הרפואה העיקרית, ה"מיין סטרימית", במשך למעלה מאלפיים שנה, ולכן זכה לתמיכה של השלטון ושל כל שכבות האוכלוסייה, כולל המשכילים.

בזכות זה הטיפול בעזרת צמחי מרפא סיניים לא נשאר בגדר תורה שבעל פה, כפי שקרה ברוב התרבויות בעולם, אלא עלה על הכתב כבר לפני אלפיים שנה, ובמשך השנים זכה לתיעוד מפורט בספרי רפואה רבים. הידע נצבר עם השנים, ולכן רפואה סינית, והשימוש במגוון צמחי מרפא סיניים תועדו באופן עקבי ומפורט והתפתחו על פני אלפיים שנה של ניסיון קליני, כשכל דור יכול להיעזר בכל הידע של הדורות הקודמים.

התפתחותה של שיטת הטיפול באמצעות צמחי מרפא סינים

מאפיין נוסף, וחשוב מאוד, של הטיפול באמצעות צמחי מרפא סיניים, הוא ההקשר בו שיטה עתיקה זו התפתחה: עדויות ארכיאולוגיות מלמדות אותנו שבעבר הרחוק, בתקופה שעד לפני כארבעת אלפים שנה, הרפואה הסינית הייתה בעיקרה רפואה שאמאניסטית, כלומר ריפוי בעזרת טקסים המכוונים לגירוש רוחות ושדים אשר נחשבו כגורמים למחלות. החל מהתקופה שלפני כארבעת אלפים שנה, החלה גישה חדשה להיות יותר ויותר דומיננטית. מייסדי הגישה החדשה לא קיבלו את ההסבר לגבי מעורבותם של שדים ורוחות, והחלו להתבונן בטבע שסביבם.

על פי גישה זו, אשר עם השנים התגבשה לרפואה הסינית אותה אנו מכירים כיום, האדם הינו חלק מהטבע, חלק מהעולם. כאשר האדם חי בהרמוניה עם הטבע- הוא בריא. כאשר ההרמוניה מופרת- הוא חולה . תפיסה בסיסית זו הלכה והתפתחה עם השנים לשלוש התיאוריות אשר מהוות את הרפואה הסינית: תיאוריית היין היאנג וחמשת האיברים, תיאוריית האיברים הפנימיים, ותיאוריית המסלולים (מרדיאנים), והחל מהתקופה של בערך לפני אלפיים שנה זו הרפואה הדומיננטית בסין.

טיפול באמצעות צמחים סינים

בבואנו לדבר על טיפול בצמחי מרפא סינים, יש לזכור שטיפול זה התפתח במושגים ובמונחים של הרפואה הסינית, ובמיוחד לפי התיאוריה של האיברים הפנימיים (zang fu). על פי תיאוריה זו, בגוף ישנה מערכת מורכבת של איברים המאגדת את כל פעילויות הגוף והנפש לידי מהות אחת שלמה, המושפעת מהסביבה החיצונית והפנימית. גורמים שונים יכולים להשפיע לחיוב או לשלילה על ההרמוניה במערכת הזו, גורמים כגון פעילות גופנית, מצב ריגשי, גורמי האקלים ומזג האוויר, תזונה, גורמים מולדים, ועוד. הטיפול בצמחי מרפא מכוון להשיב את ההרמוניה בפעילותם של האיברים הפנימיים הללו. לפיכך, הטיפול באמצעות צמחי מרפא סיניים נעשה תמיד על פי אבחון של הרפואה הסינית, ולא על פי הגדרות של הרפואה המערבית.

קצת על סוגים של צמחי מרפא סיניים

קיימים אלפי צמחים סיניים בשימוש ברפואת הצמחים הסינית, מתום כ 300 בשימוש שכיח. הצמחים מחולקים לקטגוריות על פי הפעילות שלהם במונחים של רפואה סינית, כך שישנם צמחים אשר "מסלקים חום", צמחים "מווסתי צ'י", צמחים "מחזקי דם", צמחים "מחזקי יין", צמחים "מרגיעי נפש" וכדומה. כל צמח וצמח מוגדר בקריטריונים של תפקוד ואינדיקציות מקובלות לשימוש, שהם למעשה החלק העתיק ביותר בידע של רפואת הצמחים הסינית,  ובנוסף גם הגדרה של "טמפרטורה", כלומר איזו תגובה הצמח מעורר בגוף – חם/חמים/קריר/קר, מה טעמו – מתוק/מר/חמוץ/מלוח/חריף, ומזה כשמונה מאות שנה – גם על אילו מסלולים בגוף (מרדיאנים) הצמח משפיע, ובאיזה חלק של הצמח יש להשתמש. לכל צמח ישנם אזורי גידול מסורתיים, זמני קטיף מסורתיים, ושיטות ייבוש ועיבוד מסורתיות. בהגדרה של "צמחי מרפא סיניים" נכללים גם מינרלים ואף חלקי חיות, למרות שרוב רובם של החומרים שבשימוש הינם אכן צמחים.

צמחי המרפא הסינים ניתנים כמעט תמיד בצורה של פורמולות, קומבינציות של מספר צמחים מרפא, ולא כצמחים בודדים. השילוב של מספר צמחי מרפא סינים יחדיו מאפשר התאמה מדויקת של הצמחים למצב הרפואי כפי שמתבטא אצל המטופל הספציפי, תוך ביטול תופעות לוואי והעצמה של הפעולות הרצויות של הצמחים. במהלך אלפיים השנים האחרונות נכתבו אינספור פורמולות למצבים רפואיים רבים, ועם השנים חלקן נמצאו כיותר מוצלחות, שרדו את מבחן התוצאה לאורך השנים והפכו לקלאסיקה. בעבודת הריפוי עם צמחים סיניים אנחנו מסתמכים על הניסיון הרב של דורות של מטפלים, ומבססים את הטיפול על פורמולות קלאסיות של צמחי מרפא, על פי אבחנה אישית, להשגת תוצאות מרביות להרבה מצבים רפואיים.