מחקר: דיקור סיני לטיפול בסיאטיקה

מחקר שפורסם באוקטובר 2024 בכתב העט הרפואי היוקרתי JAMA (The Journal of the American Medical Association) בדק את ההשפעה של דיקור סיני על סיאטיקה (Sciatica).

סיאטיקה הוא מצב המאופיין בכאב המורגש לאורך הרגל, ומקורו מהגב. הכאב יכול להופיע באזור הגב התחתון ולהמשך לרגל או להיות מורגש רק ברגל. לרוב הוא יהיה חד צידי (מימין או משמאל), אך לעיתים יתכן גם בשני הצדדים בו זמנית. לעיתים התחושה עליה מתלוננים איננה כאב אלא נימול, חוסר תחושה, או חולשה. התחושות יכולות להיות מורגשות לאורך כל הרגל כולל כף הרגל, ועשוי להיות מוחמר או להתפרץ בעקבות הרמת משא, תנועה חדה או העדר תנועה, או להתפתח בהדרגה.

המחקר, אשר נערך במספר מרכזים רפואיים בסין במקביל, בדק את ההשפעה של דיקור סיני לעומת דיקור דמה (sham acupuncture) בחלוקה אקראית בקרב מטופלים הסובלים מסיאטיקה כרונית על רקע פריצת דיסק. [ראוי לציין שבשיטה זו של שימוש בנקודות דמה קיימת בעייתיות מכיוון שהמטפל הדוקר אינו יכול להכיר את כל עשרות שיטות הדיקור הסיני שקיימות, ולכן הנקודות שמבחינתו אינן קיימות, יכולות להיות נקודות יעילות בשיטת דיקור אחרת. מסיבה זו עדיף לבצע מחקר בעזרת דיקור שאינו אמיתי, כלומר רק גורמים לנבדק להאמין שהוא נדקר, על פני דיקור בנקודות לא אמיתיות. יחד אם זאת, השימוש בדיקור דמה מאוד מקובל במחקר. גק"ס.

במחקר, בהשתתפות 220 נבדקים, המטופלים קיבלו 10 טיפולים בדיקור סיני על פני 4 שבועות. רמות הכאב וטווח התנועה של הנבדקים אשר קיבלו דיקור סיני אמיתי השתפר באופן מובהק בהשוואה לאלו אשר קיבלו דיקור דמה. השיפור בכאב ובטווח התנועה נשמר לאורך זמן, כולל 52 שבועות מתחילת המחקר, נקודת הבדיקה האחרונה שנערכה במחקר זה. לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות. מסקנת החוקרים היא כי דיקור סיני היא שיטה יעילה ובטוחה לטיפול בסיאטיקה.

תרגום ועריכה: גיא קארו – סיגל

מקור:

Jian-Feng Tu 1, Guang-Xia Shi 1 2, Shi-Yan Yan 1, Guang-Xia Ni 3, Fang-Ting Yu 1, Guo-Wei Cai 4, Zhi-Shun Liu 5, Chao-Yang Ma 6, Li-Qiong Wang 1, Jing-Wen Yang 1, Xiao-Qing Zhou 7, Xiu-Li Meng 8, Hai-Yang Fu 9, Jing Li 4, Wen-Jun Wan 6, Tian-Heng Sun 5, Xue-Zhou Wang 1, Cun-Zhi Liu 1 (2024) Acupuncture vs Sham Acupuncture for Chronic Sciatica From Herniated Disk: A Randomized Clinical Trial. JAMA Intern Med. 2024 Dec 1;184(12):1417-1424. doi: 10.1001/jamainternmed.2024.5463