"הטחול מלבלב בשפתיים" (Nei Jing)

כפי שרשמתי באמרות הקודמות, על פי הרפואה הסינית, לכל איבר בגוף יש משמעות השונה מזו המוכרת ברפואה המערבית, והאיבר עליו מדברים ברפואה הסינית הוא לא בהכרח אותו האיבר כמו ברפואה המערבית, אלא יותר נכון להתייחס אליו כאל מערכת שלמה, הכוללת בתוכה מגוון תפקודים ומשמעויות, הרבה מעבר לתפקוד הביו-רפואי המוכר לנו מהרפואה המערבית המודרנית.

במסגרת התיאוריה בתחום של רפואה סינית, קיימים חמישה איברים עיקריים, אשר מכונים אברי ה-זנג (zang), או "האיברים המלאים". איברים אלו הם: הטחול, הכבד, הלב, הריאות, והכליות. לאיברים אלו ישנם תפקידים רבים ומערכתיים ברפואה הסינית.
לכל אחד מחמשת אברי ה-zang יש מאפיינים ייחודיים, הכוללים בין השאר רקמות בגוף עליהן כל אחד מהאיברים הללו שולט, ו"פתח" בפנים אליו כל איבר "נפתח", כלומר מתבטא.

הטחול עליו מדברים ברפואה הסינית קשור באופן רופף למדי לטחול המוכר לנו מהרפואה המערבית, על פיה מדובר באיבר השייך למערכת החיסון.

מאפייני הטחול הם:

אחראי על ההמרה ועל ההפצה

שולט על הדם

שולט על השרירים ועל ארבעת הגפיים

"נפתח" אל הפה ומתבטא בשפתיים

אחראי על "הרמת" הצ'י ועל ה"החזקה"

מאכסן את ה-יי (Yi)

תפקידו העיקרי של הטחול הוא לבצע את פעולת הפקת הצ'י מהמזון ומהשתייה, בדומה להפקת אנרגיה ממזון ומשתייה, התהליך שמבוצע על ידי מערכת העיכול ברפואה המערבית. לאחר שהטחול המיר את המזון והשתייה לצ'י, הטחול מניע את הצ'י שיצר לשאר חלקי הגוף. הצ'י שנוצר משמש גם ליצירת הדם. לטחול יש תפקיד נוסף בהקשר של הדם: הוא אחראי על כך שהדם יישאר בכלי הדם. לכן כאשר הטחול אינו מתפקד כראוי, אנחנו נראה שטפי דם הנגרמים מאוד בקלות או אפילו ללא סיבה ברורה. תפקיד זה של הטחול גם קשור לתפקיד נוסף של הטחול: "הרמת" הצ'י ו"החזקה"- הטחול אחראי על כך שהאיברים בגוף יישארו במקומם ולא יפלו מטה, כפי שניתן לראות במצבים שונים של צניחות איברים: צניחת רחם, טחורים, הרנייה (קילה), מפרצת (אנאוריזמה) ועוד- גם חיצונית וגם פנימית בגוף.

הטחול שולט גם על השרירים בגוף, ובמיוחד על הגפיים. כאשר הטחול פועל טוב השרירים יוזנו כראוי, יהיו מפותחים, ובטונוס תקין- לא רפויים מידי ולא מתוחים מידי.

מכיוון שהטחול מהווה ברפואה הסינית את אחד החלקים העיקריים של מערכת העיכול, אך טבעי הוא שהטחול "נפתח" אל הפה ומתבטא בשפתיים, האזור בגוף שבו מתחיל תהליך העיכול. מצב השפתיים ישמש לכן כאינדיקציה למצבו של הטחול.