"רועש כלפי חוץ, ריק מבפנים" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)
אמרה זו כה מיטיבה לתאר תופעות רבות בעולם, ובעיקר התנהגות של אנשים, מתאימה גם לתיאור של מחלות על פי הרפואה הסינית.
הרפואה הסינית מבוססת על התיאוריה הבסיסית של היין והיאנג- הפכים המשלימים זה את זה, מזינים זה את זה, ואף הופכים זה לזה. תנועה דינאמית בין שני כוחות בעלי מאפיינים הפוכים אשר תלויים האחד בשני. לא קיים יין ללא יאנג, לא קיים יאנג ללא יין.
היין מייצג את המאפיינים החומריים, השקטים, הסטטיים, הקרים, הפנימיים, הנשיים. היאנג לעומת זאת מתאר את המאפיינים האתריים, לא חומריים, הרועשים, הפעילים, החמים, החיצוניים, הגבריים. בכל תופעה בעולם ניתן למצוא את המאפיינים הללו, ובכלל זה באדם על כל הוויתו הגופנית והנפשית.
על פי טיפול ברפואה סינית, היחס בין היין ליאנג משתנה כל הזמן, ויתכנו מצבים שונים ביחסים אלו: יתכן מצב בו היאנג עודף לעומת יין בעוצמה רגילה, מצב זה יחשב כיאנג עודף. מצב כזה יכול להיות מצב של חום רב ממקור חיצוני, כמו בסוגים מסוימים של התקררות. יתכן מצב בו היין עודף והיאנג בעוצמה רגילה, מצב זה יחשב כעודף יין. מצב כזה יתכן במקרים של הצטברות נוזלים וקור ממקור חיצוני. שני מצבים אלו פחות שכיחים בהתייחסות הקלינית למצבי עודף וחסר, וכאשר מדברים על יין ויאנג, לרוב נדבר על חסר שלהם, על חולשה שלהם לעומת המצב הטבעי של איזון יחסי בין יין ליאנג, למרות שאף פעם לא נראה איזון מוחלט. חולשה של יאנג תתבטא בדומיננטיות של יין – קור, נוזלים, איטיות. כך שבקליניקה נראה תופעות של בצקות (הצטברות נוזלים, חוסר תנועה של נוזלים), הרגשת קור, עייפות, חולשה, אפאטיות, ואילו בחוסר יין נראה דומיננטיות של יאנג – יובש (חוסר בנוזלים), צמא, עצירות, ואף תופעות של חום. כאשר היין חסר, נוצר כאמור מצב של עודף יחסי של יאנג. עודף זה נחשב כ"עודף מדומה", כלומר העודף של היאנג הוא למעשה רק ביטוי של חסר היין, מכיוון שהיין יהיה תמיד יחסי ליאנג והיאנג יחסי ליין. כאשר החסר של היין גדול, כלומר הפער בין היין ליאנג גדול, נראה תופעות של עודף יאנג מדומה. תופעה זו שכיחה למדי בגיל המעבר אצל נשים: בגיל זה היין, אשר עד כה היה יותר דומיננטי מהיאנג, נחלש, והאישה תסבול מתופעות של עודף יאנג מדומה- גלי חום, הזעות, חוסר שקט, עצבנות, קשיי שינה, צמא וגרון יבש, חשק מיני מוגבר. בהחלט "רועש כלפי חוץ, ריק מבפנים". תופעות אלו נגרמות לא בגלל שהיאנג גדל, לא בגלל שנוסף עוד יאנג, אלא בגלל שהיין חסר וחלש, ולעומתו היאנג נראה עודף.
אם נטפל בצורה נכונה במצב זה, נזין את היין ונשיב את האיזון שהופר. כאשר לא מטפלים במצב, היאנג המדומה ימשיך "לבעור" ולכלות את היין החלש, עד אשר בסופו של דבר גם היאנג יחלש ונגיע לאיזון חדש, איזון בו היין וגם היאנג חלשים שניהם בערך באותה המידה, מצב אשר מבשר את השלב האחרון של החיים, בו היין והיאנג הולכים ונחלשים עד להתכלותם המלאה.
