"מחלה אחת מאה תרופות, תרופה אחת מאה מחלות" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)
האמרה המובאת כאן הפעם הינה אמרה השגורה למדי בפיהם של רופאים סינים רבים.
האמרה יכולה להישמע מוזרה ואף פרדוקסאלית לאוזניים אשר אינן מכירות את הרפואה הסינית, אך למעשה אמרה זו מרמזת על כמה מהעקרונות האבחנתיים והטיפוליים המרכזיים שהרפואה הסינית משתמשת בהם.
בביצוע אבחון על פי הרפואה הסינית, בדומה למקובל ברפואה המערבית, לאחר לקיחת ההיסטוריה הרפואית, הדבר הראשון שלגביו יש להכריע הינו מהות המחלה: באיזו מחלה מדובר? לשם כך מבצעים אבחנה מבדלת, כלומר מעלים השערות לגבי אילו מחלות אפשריות במקרה נתון, ושוללים כל אפשרות עד אשר מגיעים לאפשרות הסבירה ביותר.
על פי המקובל ברפואה המערבית, לאחר שבררנו באיזו מחלה מדובר, נבחר את הטיפול המתאים מבין טיפול אחד או יותר אפשריים. ברפואה הסינית לעומת זאת, לאחר שהכרענו באיזו מחלה מדובר, קיימים שלבים נוספים בתהליך האבחנה, כאשר בשלב הבא לאחר אבחנת המחלה יש לאבחן באיזה אופן מתבטאת אותה מחלה במטופל הספציפי.
על פי כמעט כל מטפל ברפואה סינית שתפגשו כל מחלה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון של ביטויים הנבדלים זה מזה, ולכן מצריכים טיפולים השונים זה מזה. לצורך קביעת האופן שבו מתבטאת מחלה במטופל ספציפי, יש לבצע אבחנה מבדלת נוספת – אבחנה מבדלת לתסמונת המתבטאת באותו המטופל, כלומר בירור לאופן המדויק בו מחלה מסוימת מתבטאת במטופל מסוים. האבחנה על פי תסמונות מתבצעת לפי מערכת התסמונות הסיניות, שהיא מערכת אשר מאפשרת לקטלג כל מטופל לתסמונת אחת או יותר.
נוסף על כך, קיימת אבחנה מבדלת נוספת, אבחנה מבדלת לערוצי הדיקור – אילו ערוצים (מרידיאנים) מעורבים במחלה אצל המטופל.
לאחר שביצענו את שלושת האבחנות המבדלות, ניתן לקבוע את האסטרטגיה הטיפולית המתאימה, ולפי אסטרטגיה זו להחליט על הטיפול המתאים ביותר.
בשיטה זו מחלה אחת יכולה להתבטא בדרכים רבות, ולכן טיפולים רבים, שונים מאוד זה מזה.
שיטה זו של אבחנה לפי מחלות ואחר כך לפי תסמונות ומרידיאנים יוצרת מצב בו מחלות שונות מתבטאות באופנים דומים, ולכן אותו הטיפול יכול להיות יעיל למחלות שונות, ובלבד שהן מתבטאות באופן דומה על פי מערכת התסמונות הסיניות.
