"הלב מלבלב בגוון הפנים" (Nei Jing)

כפי שרשמתי באמרות הקודמות, על פי הרפואה הסינית, לכל איבר בגוף יש משמעות השונה מזו המוכרת ברפואה המערבית, והאיבר עליו מדברים ברפואה הסינית הוא לא בהכרח אותו האיבר כמו ברפואה המערבית, אלא יותר נכון להתייחס אליו כאל מערכת שלמה, הכוללת בתוכה מגוון תפקודים ומשמעויות, הרבה מעבר לתפקוד הביו-רפואי המוכר לנו מהרפואה המערבית המודרנית.

במסגרת התיאוריה הרפואית הסינית, קיימים חמישה איברים עיקריים, אשר מכונים אברי ה-זנג (zang), או "האיברים המלאים". איברים אלו הם: הטחול, הכבד, הלב, הריאות, והכליות. לאיברים אלו ישנם תפקידים רבים ומערכתיים ברפואה הסינית.

לכל אחד מחמשת אברי ה-zang יש מאפיינים ייחודיים, הכוללים בין השאר רקמות בגוף עליהן כל אחד מהאיברים הללו שולט, ו"פתח" בפנים אליו כל איבר "נפתח", כלומר מתבטא.

מאפייני הלב הם:

שולט על הדם ועל כלי הדם

שולט על ההזעה

מתבטא בגוון הפנים

"נפתח" אל הלשון

מאכסן את ה- שן (shen)

על פי הרפואה הסינית, ועל פי מטפלים ברפואה סינית בכירים, בתהליך ייצור הדם משתתפים מספר איברים, כאשר החלק הסופי, האחרון, של ייצור הדם מתבצע למעשה בלב. תפקידו של הלב בייצור הדם הוא "לשים חותמת", כלומר לאשר שהדם אכן מוכן לשימוש, ולהכניסו לשימוש. תיאור זה יכול להישמע מעט (או יותר ממעט) מוזר לאוזן המערבית אשר לא מכירה את תפקידו של הלב ברפואה הסינית, ולכן כאן המקום להסביר למה הכוונה. ברפואה הסינית הגוף מושווה לארץ, למדינה, וכמו בכל מדינה יש ממשל אשר שולט בה, כאשר לכל בעל תפקיד בממשל יש הגדרות ברורות לגבי תחומי האחריות והסמכויות שלו. על פי מודל זה, הלב מושווה לקיסר של הגוף, השליט של כל האיברים.

זה המקום לבדוק מה תפקידו של השליט העליון, הקיסר, על פי הפילוסופיה הסינית:

בניגוד למה שרבים חושבים, תפקידו של הקיסר לא כולל את הניהול של הממשלה, לשם כך קיים ראש הממשלה, וכמובן שתפקידו הוא לא תפקיד מנהלי רגיל, כיוון שהוא מעל לכל זה. הקיסר הוא זה אשר קובע את האופי של המדינה, וכמו כן תפקידו של הקיסר הוא להיות קשר בין השמיים, האדמה, והאדם, שזה אומר להיות אחראי על הקשר הרוחני בין האדם לסביבה הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית., אם יורד גשם בחורף, הרי שזה אומר שהקיסר מילא את חובתו. אם האורז גדל כמצופה, הקיסר עשה את שלו. ברמה הנפשית, הקיסר הוא זה שיכתיב את קוד ההתנהגות, את אמות המוסר שלפיהן תתנהל המדינה. מה מותר, מה אסור.
לפי הסבר זה, קל יותר להבין מדוע הלב הוא זה שנותן את החותם הסופי על ייצור הדם, הוא זה המאפשר לדם לזרום בגוף ולהביא עימו את כל חומרי ההזנה שהגוף צריך, במהירות ובעיתוי הנכון, כשם שהגשם מגיע בעיתו.

הלב שולט על הדם, אך גם על כלי הדם עצמם, שהם עורקי התחבורה במדינת הגוף, ולפיכך הלב אחראי על הפצת הדם לכל הגוף. הדופק יבטא את ההפצה של הדם בגוף, ולפיכך את המצב הבריאותי של כל הגוף.

הלב מאכסן את השן (shen), החלק הנפשי החשוב ביותר ברפואה הסינית – חלק המתבטא במבט שבעיניים, ב"ניצוץ החיות" שבעיניים. זהו הדבר שמבדיל אדם מאדם, שעושה כל בן אדם למשהו מיוחד. כאשר הנפש לא שקטה, המבט שבעיניים יביע זאת (וגם להפך). השן קשורה גם לרצון לחיות, ולשמחת החיים הייחודית לכל אדם, לפיכך המצב הנפשי בכללותו נמצא בשליטתו של הלב ותלוי במצבו של הלב. השן מתאכסנת באופן ספציפי בדם של הלב, ולכן על פי הרפואה הסינית יש קשר קרוב מאוד בין המצב הנפשי – רגשי למצב הדם.

הזיעה היא נוזל שנמצא בשליטת הלב- כאשר הדם מוזרם חזק ומהר על ידי הלב, תהיה הזעה. הדבר מתרחש במהלך פעילות גופנית למשל, אך גם במצבים של התרגשות או חרדה. מסיבה זו גם הזעות לילה אשר אופייניות בגיל המעבר אצל נשים קשורות בדרך כלל לפגיעה בלב, וכן חרדות, חוסר יציבות רגשית, וקשיים בשינה (לאו דווקא בגיל המעבר) – כולם קשורים לפגיעה בתפקוד הלב.

הגוון של הפנים מבטא את מצב הדם, ןלכן מבטא גם את מצבו של הלב. פנים חיוורות – מאט יכולות להעיד על חולשה של הדם, פנים חיוורות מבריקות יכולות להעיד על חסר ביאנג של הלב, ופנים אדומות יכולות לבטא חום עודף בלב. לכן נאמר כי הלב מלבלב בגוון הפנים.

האיבר בפנים אליו הלב "נפתח" הוא הלשון. ללשון יש תפקיד מרכזי בדיבור, כלומר בתקשורת בין אנשים, ביכולת להביע רצונות, רגשות, ובכלל ליצור קשר בין אדם אחד לשני. באיזה אופן תתקיים התקשורת הזו? כל זה תלוי בלב.